סקירה שבועית


כלכלני אלומות  |  31.01.2016 / 10:29:24
בשורה התחתונה - מאקרו שבועי                                                                         
     עיקרי הדברים: 
 ארה"ב: בשנת 2015 צמח המשק האמריקאי בשיעור של 2.4%, שהוא דומה לזה שנרשם       ב-2014, אך הסיומת הייתה חלשה למדי. לראיה, ברבע האחרון צמח המשק בשיעור שנתי של 0.7% בלבד. התפתחות מאקרו כלכלית זו שהושפעה לרעה מהמגמות בסחר החוץ ומהתנודתיות הגוברת בשווקים מצביעה על כך שיהיה קשה לבנק המרכזי האמריקאי לשנות את גובה הריבית בתקופה הקרובה. לא בכדי נותרה הריבית הדולרית, בשבוע שעבר, ללא שינוי ואף ללא סימן מוחשי למועד העלאתה.
 יפן: "הבזוקה של קורודה". נגיד הבנק המרכזי היפני מפתיע ומודיע על הפחתה של הריבית במשק לרמה שלילית. משמעות הדבר היא שבנקים מסחריים אשר ישאירו כסף בפיקדון בבנק המרכזי יאלצו לשלם ריבית של0.1% לשנה. זאת, לעומת המצב הקודם שבו הם קיבלו ריבית בשיעור של 0.1%. אמנם, היו בבנק מתנגדים לצעד זה, אך בהודעה נכתב כי במידת הצורך הריבית תרד עוד. 
 ישראל: האם ההוצאה הצרכנית נחלשת וגם הצמיחה? כידוע, בשנים האחרונות, הקטר של המשק הישראלי היה הצרכן. דיווח של המכירות ברשתות השיווק מצביע על ירידה של 1% בפדיון בחודש דצמבר ועל קיפאון בשליש האחרון של השנה. מכך, ניתן להסיק כי הצמיחה ברבע האחרון של השנה תהיה נמוכה מ-2.5%.    
מאקרו ואג"ח עולמי:
 ארה"ב: לאחר צמיחה של 2.0% ברבע השלישי, המשק האמריקאי התרחב ברבע האחרון של 2015 בשיעור של 0.7% בלבד. גם הפעם, הצריכה הפרטית הייתה המאיץ. זו התרחבה בשיעור של 2.2%, כאשר ההוצאה על מוצרים בני קיימה (מכוניות, מוצרים לבית וכד') עלו בשיעור גבוה של 4.3%. סחר החוץ פגם בצמיחה, כאשר היצוא התכווץ ב-2.5%, בעוד שהיבוא התרחב             ב-1.1%. גם ההשקעה המקומית הגולמית התכווצה ב-2.5%, אך ההשקעות בענפי המשק (ללא השפעת המלאים) התרחבו ב-0.2%. היינו, החולשה בהשקעות הייתה תוצאה של ירידה משמעותית של המלאים, אשר גרעו 0.45% מנתון הצמיחה הכללית. 
  • בסיכום שנתי, נרשמה התרחבות של 2.4%, הדומה לזו שנרשמה בשנת 2014. הצמיחה בשנה זו הושפעה בחיוב מביקוש צרכני חזק, לפיו הצריכה הפרטית עלתה ב-3.1%. גם ההשקעות במשק תרמו באופן חיובי לצמיחה והן עלו ב-4.8%. תרומת סחר החוץ, בשנה שחלפה, הייתה שלילית כאשר היצוא התרחב רק ב-1.1% בעוד שהיצוא צמח ב-5.0% (על רקע ביקוש פנימי חזק). אין ספק כי גם הכלכלה האמריקאית נאנקת תחת החולשה של הסחר העולמי ולהערכתנו הדבר יקשה על הבנק המרכזי לשנות את גובה הריבית במהלך השנה.
  •  חברי ה-FOMC הותירו בשבוע שחלף את הריבית ללא שינוי. ב-Fed הדגישו כי הם עוקבים אחר ההתפתחויות הגלובליות והפיננסיות. אין ספק, כי הם מוטרדים מהאירועים האחרונים בסין, בשוק האנרגיה המקומי ובשווקים הפיננסיים, אשר כולם יחדיו אינם מעודדים. יחד עם זאת, הם לא נתנו שום הסבר או אינדיקציה לגבי תוואי הריבית בעתיד. כאמור, להתפתחויות האחרונות אמורה, להערכתנו, להיות השלכה על המדיניות המוניטרית בדמות הקפאה של הריבית, או ריסון בקצב מתון מאשר היה הצפי בחודש דצמבר, לפחות בטווח הקצר.  
  •  האינפלציה בגוש האירו עלתה ב-12 החודשים האחרונים עד ינואר ב-0.4%, כאשר אינפלציית הליבה עלתה ב-1%. אמנם, לא מדובר על דפלציה, אך אין ספק כי האינפלציה בגוש היא נמוכה מאשר מעוניינים בבנק המרכזי. לא בכדי רמז דראגי כי תתכן תוכנת סיוע חדשה, כבר בחודש מארס. נזכיר כי הבנק המרכזי האירופי רוכש כ-60 מיליארד אירו מדי חודש וצפוי לעשות זאת, עד לחודש מארס 2017.  
    יפן: הנגיד היפני, הרוהיקו קורודה, הפתיע את השווקים בשבוע שחלף כאשר הודיע כי בנקים מסחריים שישאירו כסף מופקד בבנק המרכזי יאלצו לשלם ריבית של0.1%, לעומת המצב הקודם שבו הם קיבלו ריבית בשיעור של 0.1%. למעשה, זו הפעם הראשונה שבה הבנק המרכזי היפני נוקט בריבית שלילית. הבנק הולך, למעשה, בעקבות הבנק המרכזי האירופי (ECB). לפי הודעת הבנק, המטרה היא להוריד את עלויות ההלוואה ללקוחות וכך להמריץ את הפעילות הכלכלית ולעורר את האינפלציה. יתר על כן, נכתב כי ייתכן שהריבית תרד עוד, אם יידרש. נדגיש, כי הצעד הדרמטי לא התקבל בפה-אחד. ההחלטה התקבלה על חודו של קול - חמישה תומכים מול ארבעה מתנגדים. יתר על כן, ההחלטה פחות רלוונטית למשקי בית, אלא רק לבנקים המסחריים. ההודעה זו של הנגיד קורודה קרויה בתקשורת בשם: "הבזוקה של קורודה". 
    מאקרו ואג"ח מקומי:
  • באופן צפוי למדי הותיר בנק ישראל את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי, ברמה של 0.1%. למעשה, מחודש מארס 2015 ניצבת הריבית ברמה זו. להערכתנו, רמת הריבית משלבת בצורה טובה בין הסיכונים השונים למשק ובהחלט מתאימה למשק הצומח בשיעור של כ-2.5% ומתאפיין באינפלציה נמוכה, במידה רבה, בגלל גורמים חיצוניים כגון, צניחה במחירי הסחורות או הפחתות מחירים יזומות על ידי הממשלה. 
  •  הפדיון ברשתות השיווק רשם בחודש דצמבר ירידה של 1%, בניכוי עונתיות. למעשה, בשליש האחרון של השנה נרשמה סטגנציה במכירות של רשתות השיווק. זאת, לעומת התרחבות של כ-5% בארבעת החודשים שקדמו להם. דיווח זה מצביע על כך שההוצאה הצרכנית בשליש שהאחרון של השנה וגם ברבע האחרון של השנה תהיה נמוכה למדי וכפי הנראה גם שיעור הצמיחה של המשק.
  •  החוב של הסקטור העסקי גדל בחודש נובמבר בכמיליארד ש"ח והסתכם בכ-810 מיליארדים. העלייה נבעה בעיקרה מפיחות בשער החליפין של השקל מול הדולר של כ-0.3% שהגדילה את השווי של החוב הצמוד והנקוב במט"ח. בנוסף, נרשמו גיוסי חוב נטו של הלוואות בנקאיות וחוץ בנקאיות אשר קוזזו ברובם כתוצאה מפירעון חוב נטו של אג"ח סחירות ולא סחירות בישראל ואשראי מחו"ל. 
  • ​בחודש דצמבר הנפיק המגזר העסקי (ללא בנקים וביטוח) אג"ח בשווי של כ-1.8 מיליארדי ש"ח, כולן בהנפקות של אג"ח סחירות. עם זאת, היקף ההנפקות היה נמוך משמעותית מממוצע הגיוסים באחד עשר החודשים הראשונים של השנה שהסתכם בכ-2.5 מיליארדים, כפי הנראה על רקע העלייה ברמת התנודתיות בשווקים.
  •  יתרת החוב של משקי הבית גדלה עם נטילת משכנתאות. בחודש נובמבר זו עלתה בכ-3.1 מיליארדי ש"ח (0.7%) והסתכמה בכ-472 מיליארדים. הסיבה המרכזית לעלייה בחוב של משקי הבית, כאמור, היא נטילת המשכנתאות שעלתה בכ-2 מיליארדי ש"ח ועומדת על כ-321 מיליארדים. גם בחודש דצמבר נרשמה התגברות משמעותית בהיקף הנטילות של משכנתאות חדשות. אלו הסתכמו בכ-5.6 מיליארדי ש"ח, גבוה במקצת מממוצע הביצועים באחד עשר החודשים הראשונים של השנה העומד על כ-5.4 מיליארדים. 
  •  משרד האוצר צפוי לגייס בחודש פברואר, בשוק הסחיר, סך של 3.5 מיליארד ש"ח ועוד 0.6 מיליארד ש"ח באג"ח שקלית לטווח קצר, שמועד פירעונה הוא ספטמבר 2016. היקף הגיוס וגם התמהיל דומה לזה שהיה בגיוס של חודש ינואר. מתוך סל ההנפקות יגויס סך של 1.3 מיליארד ש"ח באיגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן והשאר, 2.2 מיליארד ש"ח בחוב שקלי. עיקר הנפקות יהיה לטווח של עד 10 שנים. למעשה, רק 150 מיליון ש"ח יונפק לטווח ארוך, ינואר 2042, נקוב שקלי. מבנה ההנפקות מצביע על רצון האוצר לנצל את רמת הריביות הנמוכות בטווחים הקצרים, על מנת לצמצם בתשלומי הריבית. 

תגובות




הכותבים/המסוקרים הינם עובדי/מועסקים ע"י אלומות בית השקעות. אלומות בית השקעות, ו/או חברות בת ו/או גופים קשורים ו/או הכותבים/המסוקרים עשויים למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים במצ"ב, לרבות באמצעות נכסים ובמכשירים פיננסים שונים וכיו"ב. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותבים/המסוקרים הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או בכלל, ו/או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם ו/או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים ו/או כללים כלשהם. יובהר כי, תיתכן זיקה בין הכותב לבין נכסים ו/או מכשירים פיננסים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ובשום אופן אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

דף הבית
תחומי פעילות

תיקי השקעותקרנות נאמנותניהול עושר משפחתישירותי איתותיםאלומות הון-ליין

אודות

אודות אלומותחברי הנהלהגילוי נאותתנאי שימוש (רשימת תפוצה)

זירת תוכן

מחקר ואסטרטגיהגיליון תחזיותבלוגיםניהול כספי ציבור וניהול סיכוניםאלומות בתקשורת

צור קשר

צור קשרפניות הציבורדרושים



תיקי השקעות

נעים להכיר - הצוותיתרונות ניהול תיק באלומותהמוצרים שלנופילוסופיית השקעות ניהול תיקים בפיקוח הלכתי

קרנות נאמנות

נעים להכיר - הצוותקרנות נאמנות

ניהול עושר משפחתי

אודות ניהול עושר משפחתימה כולל השירותשלבי העבודההיתרונות הגדולים שלנו:

המומחים של אלומות סוקרים ומנתחים עבורכם את שוק ההון
הירשמו עכשיו!


טבלת הסבר פרופילי חשיפה
שיעור השקעה מרביחשיפה למניותחשיפה למט"ח
0%00
עד 10%1A
עד 30%2B
עד 50%3C
עד 120%4D
עד 200%5E
מעל 200%6F

(!) - הוספת סימן קריאה משמעה כי הקרן עשויה ליצור חשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה. אג"ח שאינה מדורגת בדירוג השקעה : אג"ח קונצרנית ו/או אג"ח שהנפיקה מדינה שאינה מדינת ישראל, שאינה מדורגת או שהיא מדורגת בדירוג נמוך מ- (BBB-) או מדירוג מקביל לו".