סקירה שבועית


כלכלני אלומות  |  05.02.2017 / 09:28:26

בשורה התחתונה - מאקרו שבועי                

עיקרי הדברים:    

ארה"ב: קצב הצמיחה ברבע האחרון של 2016 הסתכם ב-1.9% בלבד, נמוך בצורה משמעותית מאשר נרשם ברבע השלישי (3.5%). הצמיחה ברבע זה הושפעה לחיוב מההוצאה הפרטית, מההשקעות בבניה למגורים, אך בעיקר מבניית מלאים. מנגד, סחר החוץ פגע בפעילות המשקית. להערכתנו קצב הצמיחה ב-2017 יגיע לכ- 2.3%.

נתוני הצמיחה לרבע הרביעי בבריטניה ומדדי מנהלי הרכש לחודש ינואר לגוש האירו מצביעים על כך שהפעילות בכלכלה האירופית נמשכת בצורה סבירה. גוש האירו והמשק הבריטי צפויים לצמוח ב-2017 בשיעור של 1.7% ו-1.5%, בהתאמה.   

ישראל: ייצוא השירותים במשק הוא קטר הצמיחה בעוד שתקופה ממושכת יצוא הסחורות חלש. בחודשים ינואר עד נובמבר 2016, רשם יצוא השירותים עלייה של 11% בערכו. התפתחות זו במקביל להתרחבות ההוצאה הצרכנית מצביעות על השינוי המבני העובר על המשק, אשר מפסיק להיות משק יצרני.     

מאקרו ואג"ח עולמי:

ארה"ב: האופטימיות של הצרכנים האמריקאים בשיא (מדד אמון הצרכנים של מישיגן הגיע לכדי 98.5 נק' בינואר, הגבוה ביותר ב-13 השנים האחרונות), אך קצב הצמיחה מעט מאכזב. בשלושת החודשים האחרונים של 2016 צמח המשק האמריקאי ב-1.9% בלבד שהוא האטה משמעותית מקצב הצמיחה שנרשם ברבע השלישי של השנה (3.5% והיה החזק ביותר בשנתיים האחרונות). יתר על כן, קצב הצמיחה היה נמוך מהערכת השוק שעמדה על 2.2%. 

התרומה המשמעותית ביותר לצמיחה הגיעה מההשקעות במשק שהתרחבו ב-10.7%. אמנם, ההשקעות בתחום הבניה למגורים עלתה ב-10.2%, אך גידול המלאים הביא לבדו לתרומה של 1% בתוצר (ללא התפתחות זו התוצר היה מתרחב ב-0.9% בלבד).

תרומה משמעותית לצמיחה הגיעה משני שימושים: (1) הצריכה הפרטית שהתרחבה ברבע הנדון ב-2.5% והושפעה במיוחד מנסיקה של 10.9% בהוצאה על מוצרים בני-קיימה

ו-(2) הצריכה הממשלתית שהתרחבה ב-1.2%.

מעבר לכך, בתחום סחר-החוץ נרשמו התפתחויות שליליות כאשר היצוא התכווץ ב-4.3% בעוד שהיבוא זינק ב-8.3% (בעיקר, בתחום הסחורות – 10.9%). למעשה, סחר החוץ גרע 1.7% מהצמיחה הכוללת. בראיה שנתית, התוצר האמריקאי צמח ב-1.9%, לעומת הרבע המקביל לפני שנה, הדומה לשנת 2015 ונמוך במעט מהממוצע השנתי (2.1%) מאז שנת 2009.

נציין כי מטרתו של הנשיא האמריקאי טראמפ היא להגיע לצמיחה של 4% לשנה, על ידי הפחתת המס וביצוע מהלכים תומכי צמיחה כגון השקעות בתשתית. הקונצנזוס בשוק מעריך כי הצמיחה בשנתיים הקרובות (2017 ו-2018) תסתכם ב-2.3%, בכל אחת מהשנים. להערכתנו, שיעורים אלו משקפים נאותה את יכולת הצמיחה של המשק האמריקאי, במיוחד כאשר שיעור האבטלה נמוך מאוד והבנק המרכזי מעוניין להעלות את הריבית.

גוש האירו: מדד מנהלי הרכש לגוש, הראשון לשנת 2017, עמד על 54.3 נק'. אמנם, זו קריאה הנמוכה במעט מאשר בדצמבר (54.4 נק'), אך עדיין חזקה למדי ומצביעה על פתיחה חזה מאוד לגוש בראשית השנה. ביחס לענפי הפעילות נרשמה עלייה במדד מנהלי הרכש לענפי התעשייה (כפי הנראה בעקבות היחלשות האירו), לעומת הידרדרות קלה במדד לענפי השירותים. אנו מעריכים כי קצב הצמיחה של גוש האירו בשנת 2017 יעמוד על 1.7%.

בריטניה: שיעור הצמיחה ברבע האחרון של 2016 היה גבוה מאשר נרשם בארה"ב וגם מעבר לציפיות (2%) והסתכם ב-2.4%. לעומת הרבע המקביל אשתקד צמחה הכלכלה הבריטית            ב-2.2%. אין ספק כי הכלכלה הבריטית מציגה עמידות, כאשר ברקע מרחפת עננת ה-Brexit וגופים רבים הודיעו על כוונתם לצמצם את הפעילות בבריטניה ולעבור אל תוך היבשת. למעשה, זהו הרבע ה-16 שבו נרשמת צמיחה חיובית בבריטניה. הצמיחה הושפעה לחיוב מענפי השירותים אשר התרחבו ב-3.2% וגם מההוצאה הפרטית. המשק הבריטי צפוי לצמוח השנה ב-1.5%.

מאקרו ואג"ח מקומי:

כצפוי, הועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה את הריבית לחודש פברואר 2017 ללא שינוי, ברמה של 0.1%. פברואר הינו החודש ה-24 שבו הריבית נותרת על כנה, זאת על רקע האינפלציה הנמוכה במשק (3 שנים של ירידות מחירים) וצפי קדימה לאינפלציה מתונה ביותר  אשר לא מאפשרים לבנק לצמצם את ההרחבה המוניטרית. יחד עם זאת, מההודעה שלאחר ההכרזה ניתן לחוש כי בבנק נושבת רוח חדשה של אופטימיות באשר לתוואי האינפלציה וכך נכתב: "עליית השכר ועלייה באינפלציה בעולם, צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך היעד". כלומר בבנק ישראל מעריכים כי האינפלציה תתגבר מצד הביקוש (בתמיכת השכר הריאלי שעלה בחודשים אוגוסט עד אוקטובר ב-1.1%, לעומת רמתו בחודשים מאי עד יולי). בבנק מעריכים גם כי ההתייקרות המחודשת של הנפט הגולמי שהביא לעליית האינפלציה בעולם יביא לחימום של האינפלציה מצד ההיצע במשק. להערכתנו, האינפלציה לא תגיע ליעד המינימלי (1%) השנה ולכן בנק ישראל לא יבצע ריסון מוניטרי במשק. אנו מתקשים להעריך שיחול ריסון מוניטרי כל עוד הבנק רוכש דולרים לשם תמיכה ביצוא.

יצוא השירותים בחודש נובמבר 2016 ובניכוי עונתיות, הסתכם ב-3.3 מיליארד דולר, שהם נמוכים ב-0.3% מסך יצוא השירותים בחודש הקודם. יצוא השירותים העסקיים, מהווה כשני שלישים מסך יצוא השירותים (כולל בעיקר: שירותי תכנה ומחשוב, מחקר ופיתוח, שירותי תקשורת) ירד בחודש נובמבר 2016 ב-2.1%, אחרי עלייה של 3.2% בחודש אוקטובר 2016. בתחום התיירות הנכנסת נרשמה בנובמבר התפתחות חיובית. ההכנסות מתיירים זרים (לא כולל דמי הנסיעה של התיירים) עלו בחודש נובמבר 2016 ב-4.0%, אחרי ירידה  של  4.7% בחודש אוקטובר 2016. ההכנסות של חברות ישראליות מהובלת נוסעים תושבי חו"ל עלו ב-5.2% בחודש נובמבר 2016, אחרי ירידה של  3.5% בחודש אוקטובר 2016.

בראיה שנתית, ייצוא הסחורות ירד בערכים שקליים ב-4.1% בשנת 2016. לעומתו, האופטימיות מגיעה מיצוא השירותים (ב-11 החודשים הראשונים של השנה) אשר דווקא עלה בצורה נאה מאוד של 11%. 

רמת היציבות של המשק ממשיכה להשתפר. יחס החוב הציבורי הנומינלי לתוצר של המשק היה בסוף 2016 62.1% בלבד לעומת 63.9% בסוף 2015. מדובר ביחס חוב-תוצר הנמוך בתולדות ישראל. זו השנה השביעית ברציפות ששיעור יחס החוב הציבורי לתוצר של ישראל נמצא במגמת ירידה. הגורמים המרכזיים שתרמו לירידה ביחס החוב לתוצר של ישראל ב-2016 הם שיעור צמיחה גבוה יחסית, גירעון נמוך, מדד מחירים לצרכן שלילי, התחזקות השקל אל מול הדולר והיורו והירידה המתמשכת בריבית הצבורה על החוב הממשלתי.

ברור כי יחס החוב לתוצר הוא אחד המשתנים החשובים לקביעת רמת היציבות של המשק ובהתאם לדירוג שמקבלת המדינה מסוכנויות האשראי הבינלאומיות. כיום הדרוג של ישראל בכל שלושת חברות דרוג האשראי הבינלאומי המובילות הוא A'+'. כדי שישראל תעלה לרמה של  'AA-' כלכלת

ישראל צריכה להשתפר בשורה של משתנים ובראש ובראשונה בהקטנה נוספת של יחס החוב תוצר. כמו כן, יש לדאוג לשיפור בסביבה הגאו-פוליטית.   

 

תגובות




הכותבים/המסוקרים הינם עובדי/מועסקים ע"י אלומות בית השקעות. אלומות בית השקעות, ו/או חברות בת ו/או גופים קשורים ו/או הכותבים/המסוקרים עשויים למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים במצ"ב, לרבות באמצעות נכסים ובמכשירים פיננסים שונים וכיו"ב. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותבים/המסוקרים הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או בכלל, ו/או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם ו/או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים ו/או כללים כלשהם. יובהר כי, תיתכן זיקה בין הכותב לבין נכסים ו/או מכשירים פיננסים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ובשום אופן אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

דף הבית
תחומי פעילות

תיקי השקעותקרנות נאמנותניהול עושר משפחתישירותי איתותיםאלומות הון-ליין

אודות

אודות אלומותחברי הנהלהגילוי נאותתנאי שימוש (רשימת תפוצה)

זירת תוכן

מחקר ואסטרטגיהגיליון תחזיותבלוגיםניהול כספי ציבור וניהול סיכוניםאלומות בתקשורת

צור קשר

צור קשרדרושיםפניות הציבור



תיקי השקעות

נעים להכיר - הצוותיתרונות ניהול תיק באלומותהמוצרים שלנופילוסופיית השקעות ניהול תיקים בפיקוח הלכתי

קרנות נאמנות

נעים להכיר - הצוותקרנות נאמנות

ניהול עושר משפחתי

אודות ניהול עושר משפחתימה כולל השירותשלבי העבודההיתרונות הגדולים שלנו:

המומחים של אלומות סוקרים ומנתחים עבורכם את שוק ההון
הירשמו עכשיו!


טבלת הסבר פרופילי חשיפה
שיעור השקעה מרביחשיפה למניותחשיפה למט"ח
0%00
עד 10%1A
עד 30%2B
עד 50%3C
עד 120%4D
עד 200%5E
מעל 200%6F

(!) - הוספת סימן קריאה משמעה כי הקרן עשויה ליצור חשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה. אג"ח שאינה מדורגת בדירוג השקעה : אג"ח קונצרנית ו/או אג"ח שהנפיקה מדינה שאינה מדינת ישראל, שאינה מדורגת או שהיא מדורגת בדירוג נמוך מ- (BBB-) או מדירוג מקביל לו".